האמונות והדעות, מאמר השני; אחדות א׳HaEmunot veHaDeot, [Treatise II] The Unity of the Creator 1
א׳ ואומר, שאלהינו ית' הודיענו על ידי נביאיו שהוא אחד חי יכול חכם לא ידמה לו דבר ואין דומה לפעליו. והעמידו לנו על זה האותות והמופתים, וקבלנוהו מהרה אל מה שיעלה לנו מן העיון. מה שהוא אחד, כמו שאמר (דברים ו' כ"ז) שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד. ואמרו עוד (שם ל"ב ל"ט) ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי וגומר, ואמרו (שם ל"ב י"ב) י"י בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. ומה שהוא חי אמרו (שם ה' נ"ג) כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש וגומר. ואמרו (ירמיה י' י') וי"י אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם. ומה שהוא יכול, אמרו (איוב מ"ב ב') ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה. ואמרו (דה"י א' כ"ט י"א) לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגומר. ומה הוא חכם, אמרו (איוב ט' ד') חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם. ואמרו (ישעיה מ' כ"ח) אין חקר לתבונתו. ומה שאין דומה לו ולא לפעליו, אמרו (תהלים פ"ו ח') אין כמוך באלהים י"י ואין כמעשיך. ואחר ששמענו אלה החמשה ענינים מספרי הנביאים, התעסקנו לקיימם מדרך העיון, ומצאנום כן, ומצאנו עמו בטול כל טענה שיטעון עלינו כל מי שחולק עלינו על דבר מהם, והם אינם משתדלים בזה כי אם משני פנים אין להם שלישי אחד מהם הקשתו על הברואים. והשניים שהוא תופש אותנו בכל מלה שנתארהו בה, וכל מלה שנכתבה בהגשמת המלה, לא בהעברתה. וכאשר תתישב לנו הידיעה הזאת נבאר זה ביכולת הבורא ואמצתו:
1
ב׳ואומר תחלה, כי מצאנו מה שיורה על שהוא אחד, אחר מה שקדם מן הראיות מה שאומר מעושה הגשמים, מפני שהיה של ממיניהם, והיו הגשמים רבים, יתחייב שהוא אחד, מפני שאם יוסיף על האחד יפול עליו המספר, ויכנס תחת חקי הגשמים. ועוד כי השכל גזר בענין העושה, במה שאי אפשר בלעדיו, אבל מה שמוסיף עליו אפשר בלעדיו, ואין צורך אליו. ועוד כי העושה האחר תתקיים בראיה הראשונה, אשר היא ראית החדוש, אך מה שמוסיף עליו צריך אל ראיה שנית, זולת הראיה ההוא, להורות עליו, ואין דרך לראיה שאיננו מדרך החדוש בשום פנים:
2